לוגותרפיה וקבלה

רבים שמעו על שיטת הריפוי הפסיכולוגית שפיתח הפסיכיאטר והנוירולוג היהודי הוינאי המפורסם ויקטור פרנקל המכונה 'לוגותרפיה'. בספרו 'האדם מחפש משמעות' חושף פרנקל את עיקרי שיטת הריפוי שלו המבוססת על ההיגיון ועל חיפוש המשמעות הפנימית ככח מניע בחיי האדם. פרנקל האדיר את חשיבותם של הרבדים הגבוהים בנפש האדם, כמו כח ההיגיון, המוסר, האמונה וכו'. למרות שלא היה אדם דתי לפי הגדרה, האמונה, המודעות וחיפוש המשמעות בחיים, מוגדרים בשיטתו ככוחות המניעים החשובים ביותר המרוממים את נפש האדם מעבר לנסיבות החיים המשתנות

כשקוראים את סיפור חייו המרתק של פרנקל, ונחשפים לחוויות הקשות שהיו מנת חלקו בתקופת השואה ולאחריה, יחד עם התייחסותו המיוחדת למאורעות הקשים והפרשנות המיוחדת והמעשית שנתן להם, מתחזקת ההכרה בתובנות חשובות ובסיסיות מעולמה של תורת הקבלה. מושגים כמו 'השגחה פרטית', חשיבה חיובית בחירה חופשית, מבנה הנפש ועוד, מקבלים ביטוי מעשי בשיטה הפסיכולוגית המיוחדת. מן הצד השני, לומדי הפסיכולוגיה המודרנית יגלו שפע רעיוני מרתק בתורת הקבלה שיאיר את התובנות המדעיות באור פנימי מרתק ומיוחד
שיטת הלוגותרפיה והרקע התיאורטי העומד בבסיסה על נפש האדם, קשורים ביותר למה שמלמדת תורת הקבלה על נפש האדם. החל בדיון על 'האדם הרוחני', האדם המחפש משמעות, העבודה הרוחנית המשולבת עם כח ההיגיון והדמיון, וכלה ביישום המעשי, בפרשנות וההתייחסות לארועים שונים בחיי האדם
מוטיב מרכזי בשיטת תורת החסידות המבוססת על הקבלה, הינה ההכרה והידיעה כי כל המאורעות הקורים בעולם הינם ב'השגחה פרטית'. אין דבר המתרחש ב'מקרה'. כל תופעה הינה בהשגחתו הפרטית של הבורא והכל לתכלית טובה
הדבר אינו עומד בסתירה לבחירה החופשית, שגם היא ניתנת מהבורא, וקשורה עם 'עצם הנפש' המתגלה במדרגה החמישית של הנפש המכונה 'יחידה'. לשיטת הלוגותרפיה הבחירה החופשית היא בפרשנות שלנו למאורעות וביכולתנו תמיד לחשוב טוב

הדבר מזכיר את תורתו של הבעל שם-טוב, מייסד החסידות, שמכל דבר שהאדם רואה או שומע הוא יכול וצריך להפיק הוראה חיובית. לא 'סתם' או 'במקרה' נחשף האדם לתשדורת מילולית או ויזואלית, או הקשורה עם אחד החושים. כל מאורע 'משדר' ומכיל בתוכו פוטנציאל לצמיחה רוחנית, ולהתקדמות בחיים
זוהי המשמעות הפנימית של חיפוש המשמעות העומד בבסיס תורתו של פרנקל. התובנות מתחום הפסיכואנליזה בתורתו של פרנקל מעוגנות היטב בתורת הנפש כפי שמלמדת אותה הקבלה
להלן שני סיפורים מחייו האישיים של פרופ' ויקטור פרנקל הממחישים השגחה פרטית

את הסיפור הבא סיפר פרופ' פרנקל בעצמו בביקורו בישראל, ולדבריו הייתה זו הפעם הראשונה שהוא סיפר אותו
התקופה: תחילת חורף 1938 לאחר ליל הבדולח בווינה, בה התגורר פרנקל הצעיר עם אשתו והוריו

יום אחד קיבל פרנקל זימון למטה הגסטפו והגיע לשם בפיק ברכיים. להפתעתו הודיע לו הקצין הנאצי שיהודי ארה"ב פדו אותו בכסף והוא רשאי לעזוב את אירופה ולצאת לארה"ב עם אשתו
לאחר שגייס את כל אומץ לבו שאל: "מה עם הורי?" הקצין ענה: "הוריך לא יוכלו לצאת". פרנקל חזר הביתה ולא ידע כיצד יבשר את הבשורה המרה להוריו וכיצד יוכל לנסוע ולהשאיר אותם בווינה
בדרכו הביתה עבר ליד הריסות בית הכנסת היהודי שנופץ בליל הבדולח. על המדרכה נתקל באבן, ובאופן אקראי התכופף, הרים ושם אותה בכיסו. כשהגיע הביתה התיישב לארוחת הערב עם אשתו והוריו ולא הצליח לספר להם את מה שעובר עליו

פרנקל סיפר שתוך כדי ישיבה ליד השולחן הציקה לו האבן, הוא הוציא אותה והניחה על השולחן. אביו שאל מה האבן הזו. והוא הסביר: "אין לי מושג, נתקלתי בה כאשר עברתי ליד בית הכנסת ההרוס ולקחתי אותה". האב בחן את האבן וגילה עליה את האות כ'. "אתה יודע מה זה?" שאל את בנו והסביר בהתרגשות

זו חתיכה מלוחות הברית שניצבו על ארון הקודש בבית הכנסת. האות כ' שייכת לדיבר כבד את אביך ואת אמך

פרנקל סיפר שבאותו רגע ידע שלא ייסע לארה"ב ולא ישאיר את הוריו מאחור. הוא לא סיפר להם דבר, ויתר על הנסיעה ונשאר בווינה
הסוף ידוע: כל המשפחה נשלחה למחנות ההשמדה, שם מתו הוריו ואשתו. הוא שרד והשתחרר לאחר שלוש שנים מלאות סבל גופני ונפשי

לחבורת מאזיניו ההמומים הסביר פרנקל שסיפור כזה אפשר לספר רק בישראל
הסיפור השני התפרסם רק לאחרונה והוא מסופר מפי אנשים שהכירו את פרופ' פרנקל
אישה יהודיה בשם מרגריטה הגר התגוררה בוינה בשנות ה-30 של המאה הקודמת והייתה זמרת אופרה מצליחה. בפרוץ מלחמת העולם ה-2 היא ברחה לארה"ב וחיה בעיר דטרויט
כעבור שנים רבות, הזדמנה מרגריטה לפגישה אישית עם הרבי מליובאוויטש בניו יורק. היא סיפרה לרבי על חייה באירופה ובארה"ב, על משפחתה שנספתה בשואה, ועל פרטים שונים בחיי המשפחה שהקימה בארה"ב. במהלך הפגישה היא התייפחה בהתרגשות, וסיפרה שהרגש האבהי שהפגין הרבי, הוא שגרם לה לסערת רגשות. בסיום הפגישה, היא ציינה שבכוונתה לבקר בוינה בקרוב והרבי ביקש שתבקרו שוב לפני הנסיעה. בביקור הנוסף ביקש ממנה הרבי לחפש באוניברסיטת וינה פרופסור בשם ויקטור פרנקל, ולומר לו שלא ירים ידיים. שיתחזק ויתמיד בעבודתו, ואם יתמיד – יצליח
במהלך שהייתה בוינה חיפשה מרגריטה את פרופ' פרנקל מספר פעמים, אך באותם ימים הוא פשוט נעדר מן האוניברסיטה למשך מספר שבועות. לפני עזיבתה את אדמת אוסטריה הרגישה מרגריטה שעליה למלא את שליחותה ויהי מה, וניגשה אל כתובתו האישית של פרופ' פרנקל
כשראתה את פרופ' פרנקל שעשה רושם אדיש ואף מדוכדך, אמרה לו שיש לה דרישת שלום עבורו מראביי שניאורסון מניו יורק. היא הוסיפה ואמרה לפרופ' פרנקל המופתע את המסר שנתבקשה למסור. פרופ' פרנקל הגיב בתדהמה מוחלטת. הוא מעולם לא שמע על ראביי שניאורסון, והמסר שהועבר אליו גרם לו לרעוד בכל גופו ואף לפרוץ בבכי 

אני לא מאמין חזר ומילמל שוב ושוב
באותה תקופה בה התרחש הסיפור, הושמעו טענות באוניברסיטה בוינה כנגד שיטתו של פרנקל שהיא מיושנת ולא מדעית. הקורסים שלו לא היו פופולאריים, קולגות יצאו כנגדו, והוא החליט להתפטר
בנקודה קריטית זו הגיע אליו המסר המעודד מהרבי מליובאוויטש מניו יורק, שכמו הפיחה דם חדש בעורקיו. הוא החליט לא לוותר, ולהלחם על רעיונותיו, ובמפתיע תוך זמן קצר הוא קיבל קתדרה קבועה באוניברסיטה. עם הזמן הוא הלך והתפרסם כאחד הפסיכיאטרים המוערצים של הדור
בחייו חיבר 32 ספרים, שפורסמו ב-32 שפות. והספיק להרצות ב-209 אוניברסיטאות בכל חמש היבשות. פרנקל קיבל מספר שיא של 29 תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות ברחבי העולם
ספרו 'האדם מחפש משמעות' נמכר בעשרה מיליון עותקים ומוגדר בסיפריית הקונגרס האמריקאי כאחד הספרים המשפיעים של המאה ה-20

סיפור מפורסם שסיפר פרופ' פרנקל משהייתו במחנות הריכוז, הוא שפעם קיבל מעיל שהיה שייך לאסיר שנרצח, ובכיס המעיל מצא על פתק את המילה 'שמע' מתוך 'שמע ישראל'. הוא סיפר שאפיזודה זו נתנה לו כח

ותוספת רצון לחיות. כידוע, ה'מוטו' אותו מדגיש פרנקל, הוא מציאת המשמעות בכל דבר. במילה משמעות האותיות המרכזיות הן שמע, והאותיות החיצוניות הן מות. המשמעות שהעניק פרנקל למילה שמע, הצילה אותו מן המוות, והשאירה אותו ואת מורשתו בחיים

s research.