הקבלה היא תורת הסוד וחכמת המיסטיקה היהודית. תורת הקבלה, ניתנה לעם ישראל, כחלק מהתורה שבעל פה,  החל במעמד הר סיני בשנת 2448 לבריאת העולם  - (1312 לפנה"ס) ובהמשך ע"י משה רבינו, הנביאים וחכמי הדורות

 
במשך אלפי שנים היתה חכמת הקבלה בלתי ידועה ובלתי נגישה לרבים. מלבד מספר מקובלים יחידי סגולה שלמדו את הקבלה בחוגים מצומצמים, לא ידע איש על קיומה של חכמה זו במשך דורות רבים

הקבלה חוקרת ומסבירה את הצופן של היקום ושל נפש האדם. היא מתארת תהליכים המתרחשים בעולמות רוחניים ובספירות הגבוהות, בעולם המזלות והיכלות המלאכים, וכיצד ביכולתנו להשפיע על תהליכים אלה. כל תחום בו עוסקת הקבלה, מפירוש פסוקי התנ"ך ועד להסברים על תיאוריות מדעיות מודרניות, מקבל מימד רוחני מרתק הנוטה אל ההפשטה ואל הקסם המיסתורי של העולמות העליונים

לימוד הקבלה מפתח מודעות עצמית גבוהה. האדם הלומד קבלה, לומד להכיר את כחות הנפש, השכל והרגש הפועלים בו, ולנצל אותם לתכלית של התפתחות אישית והרמונית, באופן שמשפיע לטובה על הישגיו הגשמיים והרוחניים. הקבלה מלמדת כיצד יכול כל אדם להוסיף משמעות רוחנית לכל פרט מחיי היום-יום שלו, וע"י כך להפוך כל יום שגרתי ליום חשוב ומיוחד

המסורת מספרת שבכל דור היו יחידים שהתעסקו בלימוד סודות הקבלה. בדורות הראשונים של האנושות, מסופר על חנוך, נח , אברהם אבינו ויחידי סגולה נוספים שידעו מחכמה זו

במאות השנים האחרונות , ידוע על הרמב"ם שהיה מקובל, ודרך עבודתו השפיע על גדולי הפילוסופים והמדענים בעולם להתעניין ולעסוק בחכמת הקבלה

למרות שחכמת הקבלה היתה בעולם משחר הבריאה, הרי שאסור היה לגלותה ברבים. אפילו ספר הזוהר, ספר היסוד של תורת הקבלה, שנכתב במאה ה-2 לספירה, נגנז ונעלם למשך כאלף שנים עד שנתגלה מחדש ע"י המקובל הספרדי רבי משה דה-לאון בסוף המאה ה-13
 

בעבר, במסגרת ההגבלות על לימוד הקבלה היו התכונות הנדרשות מה'מועמד': אדם מעל גיל ארבעים, שלמד היטב את כל חלקי התורה שבעל-פה, בעל יכולת תפיסה שכלית של מושגים רוחניים מופשטים, בעל נשמה גבוהה וכו'. אדם כזה, לו נמצא, יכול היה לבקש מחכמי הקבלה להכניסו בסוד החכמה, וגם אז לא בטוח שהיה מתקבל

למעשה, האחריות על מציאת החכמים להם יועבר הידע הקבלי עבור הדורות הבאים, רבצה בעבר על כתפיהם של חכמי הקבלה שבכל דור

האיסור על הפצת הקבלה בעבר, נבע בין היתר מהחשש של שיבוש המושגים הנלמדים, שעלול להתבטא בייחוס תכונות אנושיות וצורה גשמית לבורא – 'האנשה' - אנתרופומורפיזם

עם התגלות ספר הזוהר ע"י רבי משה דה-לאון, התחיל למעשה עידן חדש בכל הנוגע ללימוד הקבלה. יחד עם גילוי ספר הזוהר וחכמת הקבלה, התחיל בהדרגה לגדול מספרם של העוסקים והמתעניינים בחכמה זו

.
לאחר שבמאה ה-16, גילה האר"י הקדוש בצפת את עומקי 'הקבלה הלוריאנית' ודרש להפיץ את הקבלה בכל מקום, התפשט מאוד לימוד הקבלה באזורים שונים בעולם. התפשטותה של תורת המיסטיקה החסידית בדורות האחרונים ברחבי העולם, והגידול בעיסוק בקבלה אצל חכמי הספרדים ויהודי אשכנז, הביאו לכך שכיום ניתן ללמוד את פנימיות הקבלה בכל מקום בעולם. עם זאת, נראה כי המקום המושלם, להכנס ברזיה של חכמת הקבלה, הוא בצפת, המקום ממנו נפוצה חכמת הקבלה לכל קצווי תבל

כיום, עם התפשטותה של חכמת פנימיות הקבלה בכל מקום, הוסרו גם ההגבלות שהיו קיימות בעבר, בעת שהקבלה הייתה נסתרת, וכל אחד יכול ללמוד בימינו את התכנים המרתקים. בפועל, תהליך הפצת והתפשטות לימוד הקבלה הנמשך מאות רבות של שנים, נובע מתוכיותה של חכמת הקבלה, השואפת להיות מונכחת, ולהביא את האנושות לתודעה של התקופה החדשה בה אנו נמצאים