הרמ"ק נולד בשנת רפ"ב (1522). מקום לידתו אינו ידוע, אך שם משפחתו מעיד על כך שמוצא משפחתו מהעיר קורדובה בספרד. הוא הגיע לצפת בגיל 13 בשנת 1535 ולמד תלמוד והלכה אצל רבי יוסף קארו. הרמ"ק התחתן עם אחותו של המשורר המקובל רבי שלמה אלקבץ מחבר השיר 'לכה דודי',ובגיל עשרים החל בלימוד קבלה אצל גיסו הנ"ל. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו נמנו רבי חיים ויטאל, לימים גדול תלמידי האר"י, רבי אליהו די וידאש, מחבר ספר הקבלה 'ראשית חכמה' ורבי אליהו גאלאנטי

עם הגעתו של האר"י לצפת בחודש אייר או סיון 1570, הוא הצטרף לשיעוריו של הרמ"ק במשך תקופה קצרה עד לפטירתו של הרמ"ק בכ"ג תמוז באותה שנה

הרמ"ק חיבר כ- 30 ספרים בתורת הקבלה והמפורסם שבהם הוא פרדס רימונים, המבאר את שיטתו בקבלה 

בספרו המגיש ומלמד את מושגי הקבלה באופן מתודי ובשיטה מדעית, מביא הרמ"ק גם משיטות הקבלה של המקובלים הראשונים,דן בהן , ומכריע ביניהן. כמו כן חיבר הרמ"ק פירוש לספר הזוהר בשם "אור יקר". הוא חיבר ספר הדרכה רוחנית בשם "תומר דבורה" המיוסד על י"ג מידות ההנהגה הא-להית של העולם

ספרים נוספים שחיבר הינם
אילימה רבתי - ביאורים בקבלה
שיעור קומה - ביאור מקדים לחלקים של ה'אידרות' בספר הזוהר
אור נערב - קונטרס העוסק במעלת לימוד הקבלה
ספר הגירושין - חידושים שנתגלו לו כשהיה מתבודד מחוץ לביתו
תפילה למשה- פרוש על התפילה

בספר גירושין מספר הרמ"ק על חוויות אקסטטיות להן זכו המקובלים בשדות
בכל פעם מופיע התאריך של החוויה וההארה המכונה "גרושין" וגם המקומות בהם התרחשה, התפילות שהתפללו על קברי הצדיקים, ובייחוד על קבריהם של ר' שמעון בר יוחאי ור' אלעזר בנו, וחידושי הקבלה שנתחדשו להם בטיולים אלה, שבהם כבר מופיע הרמ"ק עצמו כמחדש חידושים בדרשות סוד
הרמ"ק ממליץ בפני כל שוחרי תורת הקבלה ללכת בעקבותיו בדרך זו, שמביאה לידי הארה ממרום
הטיולים בשדות היו, אמנם, מוקדשים לגילויים ברזי הקבלה; עם זאת ניכר מבין שורות הכותב, שלבו היה פתוח למראות הטבע, לעצים ולשיחים, שמבין עליהם שמע משק כנפי השכינה וההשגחה העליונה על כל נברא

ספר הפרדס
את ספר הפרד"ס סיים הרמ"ק בהיותו בן 26.
בספר מופלא זה נמצאות כל תורות היסוד של הקבלה, על עיקריהן, הסתעפויותיהן ושימושיהן, ערוכות בחיבור באורח שיטתי והגיוני בשלושים ושנים שערים. הדיון בכל נושא מתבסס על מובאות של מקורות-הסוד המדברים בם, כשהם מלוות ביאור מפורט של כל הכתוב והרמוז בהם, וכן בפירוט שיטות הקודמים באותו נושא, תוך ליבון מזוקק של כל הדעות וחילוקיהן, שעליהם מוסיף המחבר, דרך כלל, ציון השקפתו-הוא והכרעותיו השקולות
והעיקר: הרי ספר זה, בהצעתו השיטתית של תורת הקבלה על נושאיה ובעיותיה, כלליהם, פרטיהם ופרטי פרטיהם, בצלילות המחשבה ובבהירות הסגנון המאפיינות את מלאכת מחברו, היה ממש המענה לתפילותיהם של כלל חכמי הזמן, אשר התדפקו אז בהמוניהם על שערי-המסתורין הנעולים והסתומים - מבוא-מופת לקבלה


שיעור קומה
שיעור קומה הוא המבוא לפירוש האידרות בספר הזוהר ועוסק בביאורם של כל השמות והמושגים האנטרופומורפיים מאוד, הממלאים במיוחד את פסקי האידרות, תוך דגש על הרחקת ההגשמה בתורת הקבלה.

אילימה רבתי
קראו המחבר על שם הפסוק שמות טו כז " ויבואו אילמה ושם שתים-עשרה עינות מים ושבעים תמרים". וכך אמנם, ערוך הספר בשנים עשר חלקים, הנקראים "עינות", כשכל אחד מהם מכיל ששה פרקים גדולים בשם תמרים המתחלקים לפרקי-משנה. מן הספר הגדול והחשוב הזה נדפס עד כה רק שליש ארבעת העינות הראשונים. אבל די במה שהודפס כדי לקבוע על פיו את ייחודו של החיבור

בניגוד לספר ה"פרדס", המתבסס בכל עניין ועניין באורח שיטתי על מבואות של דברי מקורות ודעות הקודמים, הרי ספר "אילימה", אין בו אלא התייחסות מועטת לדבריהם או לדעותיהם של אחרים. זוהי היצירה ההגותית המזוקקת ביותר של הרמ"ק, בה הוא מציע את מלוא שיטתו המיוחדת בתורת הא-להות

אור נערב
ספר זה חיברו הרמ"ק, כנראה, בסוף ימיו, והוא מיועד לעורר את הרבים על התועלת ועל החובה, שיש בעסק הקבלה



בסיום ספרו הוא כותב על גודל החשיבות של לימוד הקבלה אצל כל אחד: אין ראוי להתרשל שום אחד מישראל מהשגת מצווה זו על מתכונתה, כל אחד ואחד כפי כוחו. והנה תחילת הידיעה בכלל המציאיות האלה, ואחר כך כפי גודל הדעת והידיעה כן יגדיל קיום מצווה זו

בפסקה קצרה זו עומדת לפנינו תורת-הרמ"ק כולה על רגל אחת: בתוכנה - שאיפתו ללמד את כל העם כולו את תורת הקבלה שמהותה ידיעה ברורה ומדוקדקת של סוד הא-להות, של תפיסת מערכת הא-להות בסדר הספירותלקרב את החכמה העמוקה ללב הבריות, ללבו של כל אחד ואחד כפי כושר השגתו