תורת האר"י » תורת האר"י » שבעת המינים ושבע הספירות
Search:


חדשות

שבעת המינים ושבע הספירות

בקשר עם חג ט"ו בשבט המסמל את הקשר והאהבה לפירות ארץ ישראל ושבעת המינים בהם התברכה (חיטה, שעורה, גפן, רימון, תאנה, זית, תמר), ראוי לציין את מה שכתוב בכתבי האר"י הקדוש, גדול מקובלי צפת, בנוגע לקשר בין שבעת המינים והספירות. בספר 'ליקוטי תורה' מלמד האר"י על הקשר בין שבעת המינים לשבע הספירות המכונות 'מידות', באופן הבא:

חיטה = חסד
שעורה = גבורה
גפן = תפארת
תאנה = נצח
רימון = הוד
זית = יסוד
תמר = מלכות

מכך ניתן ללמוד על שבעה אופנים שונים של צמיחה רוחנית:
חיטה (חסד)– החיטה מכונה 'מאכל אדם' שממנה מכינים לחם שהינו מאכל אדם. החיטה רומזת לעבודה הרוחנית עם הנפש הא-להית, הנפש הגבוהה המכונה 'אדם'.
שעורה (גבורה)– השעורה מוגדרת בתלמוד כמאכל בהמה. השעורה רומזת לעבודה הרוחנית עם 'הנפש הבהמית', הנפש הנמוכה שבאדם.
גפן (תפארת) - מהגפן עושים יין הנחשב למשקה המשמח. הגפן רומז לעבודה וצמיחה רוחנית מתוך שמחה.
תאנה (נצח)– על אדם וחוה בגן העדן נאמר שעשו להם לבושים מעלי התאנה. התאנה רומזת לעבודה רוחנית מתוקנת עם 'לבושי הנפש' : מחשבה, דיבור ומעשה.
רימון (הוד) – גרגרי הרימון הרבים מסמלים את המצוות והמעשים הטובים שהאדם עושה בעולם. הרימון רומז לעבודה הרוחנית של תיקון העולם (שמחוץ לאדם).
זית (יסוד)– הזית הוא פרי בעל מרירות הנעשה מאכל ערב וטעים. הזית רומז לעבודה הרוחנית של הפיכת דברים 'מרירים' הנראים בלתי שימושיים, או אף בלתי חיוביים, לטובים מועילים וחיוביים.
תמר (מלכות)– צמיחת התמרים היא לאחר שבעים שנה. התמר מלמד על צמיחה רוחנית הבאה בהשקעה, יגיעה והתמדה והיא זו המעניקה את שלמות הגילויים, הסיפוק והתענוג של פנימיות הנשמה.
המטיילים בצפת מתענגים למראה פירות שבעת המינים, הצומחים באופן מיוחד ויפה בסמטאותיה של העיר העתיקה. גם המנהג הנפוץ של עריכת 'סדר ט"ו בשבט' מקורו בתורתם של מקובלי צפת מן המאה ה-16.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שבעת המינים ושבע הספירות  
המרכז הבינלאומי לקבלה הצפתית ת.ד 6286 העיר העתיקה , צפת, ישראל טל. 04-6821771